התכניות שלנו

הקהילות מפעילות מגוון תכניות ופעילויות לקהל הרחב בשכונות בפריפריה הגיאו-חברתית ביישובים: קרית גת, קרית מלאכי, נתיבות, אופקים, רמלה ואשקלון.
 

הקו המנחה שלנו הוא פיתוח יוזמה ויצירתיות, בניית הזהות האישית, חיזוק מורשת יהודי אתיופיה וחיבור לחברה הישראלית מתוך מקום של עוצמה ונתינה.

:תכניות מובילות

כפר ביתא ישראל

מנהיגות 
נוער

והגדת
לבנך

מרחב
קהילה

חקלאות קהילתית למבוגרים

חקלאות קהילתית למבוגרים

מיזם ייחודי שמטרתו לחזק את מעמדם של מבוגרים בני הקהילה ע"י יצירת עיסוק עצמאי בחקלאות,
ולהעמיק  את הזיקה למסורת החקלאית ולמורשת האתיופית העשירה.

הצורך:
 

עם העלייה ארצה והמעבר מחיים כפריים של עבודת האדמה לחיים עירוניים בשיכונים צפופים, מבוגרים רבים בני הקהילה לא מצאו את מקומם הראוי והחזק בחברה ובתעסוקה בישראל והפכו מעמוד התווך של המשפחה למובטלים החווים תסכול ובטלה.

תכנית  "שורשים – חקלאות קהילתית" הינה מיזם ייחודי שמטרתו לחזק את מעמדם של מבוגרים בני הקהילה ע"י יצירת עיסוק עצמאי בחקלאות.

במסגרת הפרויקט עוסקים מבוגרים בני הקהילה האתיופית בעיבוד קרקעות חקלאיות ובגידול ירקות ותבלינים בשיטות מסורתיות. התוכנית מספקת למבוגרים מסגרת פעילות חברתית, פעילות גופנית קלה בחיק הטבע והזדמנות לעשייה חיובית ומשמעותית. 
 

המטרות:

  • תעסוקה ועשייה משמעותית ומספקת למבוגרי הקהילה האתיופית

  • יצירת מסגרת חברתית מתוך חיבור למסורת ולתרבות הייחודית

  • שיפור מעמד המבוגר בעיני עצמו ובעיני הסובבים אותו

  • חיזוק התא המשפחתי וצמצום הפער הבין דורי

  • שיפור המצב הבריאותי

תיאור התכנית:

התכנית התחילה בקרית גת בשנת 2009 בשטח של כ-10  דונם שהוקצו ע"י משרד חקלאות לטובת הפרויקט, ובעקבות ההצלחה הרבה התרחבה לשלוש קהילות הנני נוספות ביישובים נתיבות, רמלה וקרית מלאכי.
בתכנית משתתפים מבוגרים יוצאי אתיופיה ובני משפחותיהם, כל משתתף מעבד חלקה אישית ואחראי על העבודות השוטפות ועל התוצרת.

כתוצאה מהתוכנית השתפר משמעותית מצבם של המשתתפים. הם שואבים סיפוק מן העשייה שהם אוהבים, חוזרים הביתה מלאי חוויות ומביאים עימם תוצרת טרייה המעשירה את התפריט המשפחתי.

לידע ולמסורת שהם מחזיקים נוצר לפתע ביקוש, והם זוכים להתעניינות ולהערכה מבני משפחתם, שאף מצטרפים מידי פעם לעבודה משותפת בשדה, בה ניתנת הזדמנות למשתתפים  להוביל, ללמד ולהדריך מתוך מקום של עוצמה. 

סיפורים מהשטח:

משה סלומון, יו"ר העמותה ומייסד הנני, מספר:

 "בהיותי רב בית הכנסת בשכונה, רציתי לפעול לחיזוק מניין המתפללים המתקיים כל יום בחמש וחצי בבוקר. פניתי לאחד המבוגרים שאני מכיר ומעריך ושאלתי אותו למה הוא לא מגיע לתפילה בבוקר. ציפיתי שיגיד שהוא עייף, שאין לו כח וכו'.

דבר לא הכין אותי לתשובתו הכנה והנוקבת: "כבוד הרב, גם ככה אני קם בבוקר ולא יודע מה אני הולך לעשות עד שהיום הזה ייגמר. אתה רוצה שאני אוסיף עוד כמה שעות לסבל הזה?? כל שעה שאני קם מאוחר יותר היא פחות שעה שצריך להעביר בחוסר מעש עד סוף היום...".

 

התשובה הזו שלו מלווה אותי עד היום, והיא זו שעוררה אותנו בגרעין לחשיבה מחודשת ויצירתית על מצב המבוגרים בני הקהילה, אותם מבוגרים שהיו עמודי התווך של המשפחה באתיופיה. כיום משתתפים כ-70 מבוגרים בתכנית החקלאות הקהילתית שלנו בקרית גת (וכ-100 נוספים ביישובים אחרים בהם פועלת התכנית), ומי שקם מוקדם יכול לראות אותם צועדים במרץ כבר לפנות בוקר בדרכם לשטח החקלאי... המבוגרים מספרים על שיפור במצב הבריאותי, בביטחון העצמי ובחיי המשפחה והזוגיות. פתאום יש סיבה לקום בבוקר..."

והגדת לבנך

מיזם ייחודי ויצירתי במסגרתו בצעירים, משפחות ובני נוער מתעדים את הוריהם וסביבתם הקרובה בסיפורי הגבורה וההתמודדות במסעם מאתיופיה לירושלים

הצורך:

קהילת יוצאי אתיופיה הינה קהילה עם מסורת עתיקת יומין עם אוצרות תרבות ועוצמות ייחודיות. מניסיון עבודתנו עם זקנים יוצאי אתיופיה ניתן לראות את תחושת הסיפוק והעוצמה הקיימת בהם כאשר ניתן מקום לעברם המשמעותי, שיתוף החזקות הקיימות בהם כפרטים וכקהילה. כאשר הדור הצעיר מתחבר לעוצמות אלו, חוזר מקום המבוגר למקומו, ניתנת ההערכה והכבוד הראויים.

כמו כן, ניתן לראות אצל בני נוער, צעירים ומשפחות כי ככל שנחשפים לעוצמות אלו, הם מתחברים לשורשיהם, מוקירים ומעריכים את הוריהם ומרגישים תחושת שייכות. תהליך זה מסייע להם לבנות בעצמם חוסן פנימי שיאפשר להם להשתלב בקלות רבה יותר בכל מקום בו יבחרו.

תכנית "והגדת לבנך" הינה מיזם ייחודי ויצירתי במסגרתו בני נוער, צעירים ומשפחות מתעדים את הוריהם וסביבתם הקרובה בסיפורי הגבורה וההתמודדות במסעם מאתיופיה לירושלים, בחיים באתיופיה כקהילה יהודית סביב משפחתיות, מעגל השנה ורבדי החיים השונים.

 

המטרות:

​​

  •  העצמת מבוגרים בני הקהילה באמצעות העברת סיפורם האישי והקלה על נטל הזיכרון.

  • חיזוק הקשר בין המבוגרים לבין הדור הצעיר והשבת מקום המבוגר בקהילה לבעל השפעה   

  • חיזוק הזהות וחיבור לשורשים של בני נוער, צעירים וילדי משפחות יוצאי אתיופיה.

  • חשיפת הדור הצעיר לעוצמות ההורים והמבוגרים וחיזוק התא המשפחתי.

  • שינוי נקודת המבט של החברה הישראלית על הקהילה האתיופית באמצעות חשיפת עוצמותיה (כפי שהן באות לידי ביטוי בסיפור המסע).

תיאור התכנית:

התכנית מורכבת מפעילות קבוצתית לנוער, צעירים ומשפחות.

התהליך כולל איתור זקנים המעוניינים להיות חלק מתהליך התיעוד, ליווי מקצועי למתעדים, הפקת מיזם אומנותי המסכם את את הסיפורים שתועדו והשתלבות בטקס עירוני בו יציגו המשתתפים את התוצרים למבוגרים ולקהל הרחב.

המפגשים הקבוצתיים עוסקים בנושא של חיזוק הזהות האישית והיכרות עם מורשת יהדות אתיופיה והכנה לתהליך התיעוד. במקביל לתיעוד נערכים מפגשי קבוצתיים לעיבוד החוויה.

 

לאחר שנאספים הסיפורים, כל קבוצה בוחרת את הדרך להוציא את הסיפור לחברה הישראלית כולה: חוברת סיפורים, מיצגים אמנותיים, תערוכה, מופע תאטרון סיפורים בבתי המבוגרים לציבור ועוד.

במקביל חברי הקהילות מגיעים כקבוצה לבתי המבוגרים סביב מעגל השנה לחיזוק הקשר (הדלקת נרות בבתי המבוגרים בחנוכה, חלוקת משלוחי מנות בפורים ועוד).

קצת על סיפור המסע:

רחל גטהון, מובילת התכנית, מספרת:

"קהילת יהודי אתיופיה אבדה 4000 מבניה: ילדים, צעירים, מבוגרים וקשישים, במסע שערכו מאתיופיה לישראל מתוך מניעים ציוניים ודתיים- להגיע לירושלים עיר הקודש.

סיפור עלייתה של קהילת יהודי אתיופיה מגלם בתוכו את עוצמותיה וגבורתה של הקהילה, שהוחלשה מאד בעקבות העלייה והקליטה בארץ.

החיבור לסיפורי העלייה מהווה בסיס לחידוש העוצמות של הקהילה, לחיבור בין הדורות, בסיס לחיזוק הזהות האישית והדימוי העצמי של הדור הצעיר והמבוגר.

בנוסף, זו הזדמנות למפגש מזווית בלתי מוכרת ומפתיעה של החברה הישראלית הרחבה עם הקהילה, ומקור כוח פנימי להשתלבותה האמיתית של הקהילה בחברה הישראלית כקהילה תורמת.

 

מבוגרים שתיעדו את סיפור העלייה האישי שלהם מדווחים על תחושות של הקלה והכרה במטען הכבד שהם סחבו לבד עד כה. בני הנוער מדווחים על חוויה ייחודית ועוצמתית, על חיבור לשורשים ועל חיזוק הקשר עם הוריהם על בסיס של הערכה והוקרה".

 
 
 

מרחב קהילה

מיזם ייחודי שמטרתו לחזק את מעמדם של מבוגרים בני הקהילה ע"י יצירת עיסוק עצמאי בחקלאות,
ולהעמיק  את הזיקה למסורת החקלאית ולמורשת האתיופית העשירה.

הצורך:
 

עם העלייה ארצה והמעבר מחיים כפריים של עבודת האדמה לחיים עירוניים בשיכונים צפופים, מבוגרים רבים בני הקהילה לא מצאו את מקומם הראוי והחזק בחברה ובתעסוקה בישראל והפכו מעמוד התווך של המשפחה למובטלים החווים תסכול ובטלה.

תכנית  "שורשים – חקלאות קהילתית" הינה מיזם ייחודי שמטרתו לחזק את מעמדם של מבוגרים בני הקהילה ע"י יצירת עיסוק עצמאי בחקלאות.

במסגרת הפרויקט עוסקים מבוגרים בני הקהילה האתיופית בעיבוד קרקעות חקלאיות ובגידול ירקות ותבלינים בשיטות מסורתיות. התוכנית מספקת למבוגרים מסגרת פעילות חברתית, פעילות גופנית קלה בחיק הטבע והזדמנות לעשייה חיובית ומשמעותית. 
 

המטרות:

  • תעסוקה ועשייה משמעותית ומספקת למבוגרי הקהילה האתיופית

  • יצירת מסגרת חברתית מתוך חיבור למסורת ולתרבות הייחודית

  • שיפור מעמד המבוגר בעיני עצמו ובעיני הסובבים אותו

  • חיזוק התא המשפחתי וצמצום הפער הבין דורי

  • שיפור המצב הבריאותי

תיאור התכנית:

התכנית התחילה בקרית גת בשנת 2009 בשטח של כ-10  דונם שהוקצו ע"י משרד חקלאות לטובת הפרויקט, ובעקבות ההצלחה הרבה התרחבה לשלוש קהילות הנני נוספות ביישובים נתיבות, רמלה וקרית מלאכי.
בתכנית משתתפים מבוגרים יוצאי אתיופיה ובני משפחותיהם, כל משתתף מעבד חלקה אישית ואחראי על העבודות השוטפות ועל התוצרת.

כתוצאה מהתוכנית השתפר משמעותית מצבם של המשתתפים. הם שואבים סיפוק מן העשייה שהם אוהבים, חוזרים הביתה מלאי חוויות ומביאים עימם תוצרת טרייה המעשירה את התפריט המשפחתי.

לידע ולמסורת שהם מחזיקים נוצר לפתע ביקוש, והם זוכים להתעניינות ולהערכה מבני משפחתם, שאף מצטרפים מידי פעם לעבודה משותפת בשדה, בה ניתנת הזדמנות למשתתפים  להוביל, ללמד ולהדריך מתוך מקום של עוצמה. 

סיפורים מהשטח:

משה סלומון, יו"ר העמותה ומייסד הנני, מספר:

 "בהיותי רב בית הכנסת בשכונה, רציתי לפעול לחיזוק מניין המתפללים המתקיים כל יום בחמש וחצי בבוקר. פניתי לאחד המבוגרים שאני מכיר ומעריך ושאלתי אותו למה הוא לא מגיע לתפילה בבוקר. ציפיתי שיגיד שהוא עייף, שאין לו כח וכו'.

דבר לא הכין אותי לתשובתו הכנה והנוקבת: "כבוד הרב, גם ככה אני קם בבוקר ולא יודע מה אני הולך לעשות עד שהיום הזה ייגמר. אתה רוצה שאני אוסיף עוד כמה שעות לסבל הזה?? כל שעה שאני קם מאוחר יותר היא פחות שעה שצריך להעביר בחוסר מעש עד סוף היום...".

 

התשובה הזו שלו מלווה אותי עד היום, והיא זו שעוררה אותנו בגרעין לחשיבה מחודשת ויצירתית על מצב המבוגרים בני הקהילה, אותם מבוגרים שהיו עמודי התווך של המשפחה באתיופיה. כיום משתתפים כ-70 מבוגרים בתכנית החקלאות הקהילתית שלנו בקרית גת (וכ-100 נוספים ביישובים אחרים בהם פועלת התכנית), ומי שקם מוקדם יכול לראות אותם צועדים במרץ כבר לפנות בוקר בדרכם לשטח החקלאי... המבוגרים מספרים על שיפור במצב הבריאותי, בביטחון העצמי ובחיי המשפחה והזוגיות. פתאום יש סיבה לקום בבוקר..."

 
 

מנהיגות נוער

מיזם ייחודי ויצירתי במסגרתו בצעירים, משפחות ובני נוער מתעדים את הוריהם וסביבתם הקרובה בסיפורי הגבורה וההתמודדות במסעם מאתיופיה לירושלים

הצורך:

קהילת יוצאי אתיופיה הינה קהילה עם מסורת עתיקת יומין עם אוצרות תרבות ועוצמות ייחודיות. מניסיון עבודתנו עם זקנים יוצאי אתיופיה ניתן לראות את תחושת הסיפוק והעוצמה הקיימת בהם כאשר ניתן מקום לעברם המשמעותי, שיתוף החזקות הקיימות בהם כפרטים וכקהילה. כאשר הדור הצעיר מתחבר לעוצמות אלו, חוזר מקום המבוגר למקומו, ניתנת ההערכה והכבוד הראויים.

כמו כן, ניתן לראות אצל בני נוער, צעירים ומשפחות כי ככל שנחשפים לעוצמות אלו, הם מתחברים לשורשיהם, מוקירים ומעריכים את הוריהם ומרגישים תחושת שייכות. תהליך זה מסייע להם לבנות בעצמם חוסן פנימי שיאפשר להם להשתלב בקלות רבה יותר בכל מקום בו יבחרו.

תכנית "והגדת לבנך" הינה מיזם ייחודי ויצירתי במסגרתו בני נוער, צעירים ומשפחות מתעדים את הוריהם וסביבתם הקרובה בסיפורי הגבורה וההתמודדות במסעם מאתיופיה לירושלים, בחיים באתיופיה כקהילה יהודית סביב משפחתיות, מעגל השנה ורבדי החיים השונים.

 

המטרות:

​​

  •  העצמת מבוגרים בני הקהילה באמצעות העברת סיפורם האישי והקלה על נטל הזיכרון.

  • חיזוק הקשר בין המבוגרים לבין הדור הצעיר והשבת מקום המבוגר בקהילה לבעל השפעה   

  • חיזוק הזהות וחיבור לשורשים של בני נוער, צעירים וילדי משפחות יוצאי אתיופיה.

  • חשיפת הדור הצעיר לעוצמות ההורים והמבוגרים וחיזוק התא המשפחתי.

  • שינוי נקודת המבט של החברה הישראלית על הקהילה האתיופית באמצעות חשיפת עוצמותיה (כפי שהן באות לידי ביטוי בסיפור המסע).

תיאור התכנית:

התכנית מורכבת מפעילות קבוצתית לנוער, צעירים ומשפחות.

התהליך כולל איתור זקנים המעוניינים להיות חלק מתהליך התיעוד, ליווי מקצועי למתעדים, הפקת מיזם אומנותי המסכם את את הסיפורים שתועדו והשתלבות בטקס עירוני בו יציגו המשתתפים את התוצרים למבוגרים ולקהל הרחב.

המפגשים הקבוצתיים עוסקים בנושא של חיזוק הזהות האישית והיכרות עם מורשת יהדות אתיופיה והכנה לתהליך התיעוד. במקביל לתיעוד נערכים מפגשי קבוצתיים לעיבוד החוויה.

 

לאחר שנאספים הסיפורים, כל קבוצה בוחרת את הדרך להוציא את הסיפור לחברה הישראלית כולה: חוברת סיפורים, מיצגים אמנותיים, תערוכה, מופע תאטרון סיפורים בבתי המבוגרים לציבור ועוד.

במקביל חברי הקהילות מגיעים כקבוצה לבתי המבוגרים סביב מעגל השנה לחיזוק הקשר (הדלקת נרות בבתי המבוגרים בחנוכה, חלוקת משלוחי מנות בפורים ועוד).

קצת על סיפור המסע:

רחל גטהון, מובילת התכנית, מספרת:

"קהילת יהודי אתיופיה אבדה 4000 מבניה: ילדים, צעירים, מבוגרים וקשישים, במסע שערכו מאתיופיה לישראל מתוך מניעים ציוניים ודתיים- להגיע לירושלים עיר הקודש.

סיפור עלייתה של קהילת יהודי אתיופיה מגלם בתוכו את עוצמותיה וגבורתה של הקהילה, שהוחלשה מאד בעקבות העלייה והקליטה בארץ.

החיבור לסיפורי העלייה מהווה בסיס לחידוש העוצמות של הקהילה, לחיבור בין הדורות, בסיס לחיזוק הזהות האישית והדימוי העצמי של הדור הצעיר והמבוגר.

בנוסף, זו הזדמנות למפגש מזווית בלתי מוכרת ומפתיעה של החברה הישראלית הרחבה עם הקהילה, ומקור כוח פנימי להשתלבותה האמיתית של הקהילה בחברה הישראלית כקהילה תורמת.

 

מבוגרים שתיעדו את סיפור העלייה האישי שלהם מדווחים על תחושות של הקלה והכרה במטען הכבד שהם סחבו לבד עד כה. בני הנוער מדווחים על חוויה ייחודית ועוצמתית, על חיבור לשורשים ועל חיזוק הקשר עם הוריהם על בסיס של הערכה והוקרה".

 

מנהיגות נוער | מרחב קהיל"ה | כפר ביתא ישראל

קודם כל - כיף שהגעתם עד לפה :)
שמחים שהתכניות מעניינות אתכם...

אנחנו עובדים על העלאת הפרטים של שאר התכניות באתר

או במילים אחרות: העמוד בבניה.

נשמח שתבקרו שוב, מבטיחים שיהיה מעניין!

  • Facebook Social Icon
WhatsApp Image 2017-08-29 at 14.04.46